Vayedaber

וְאִי אִתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר רַבָּה אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב הוּנָא צְרִיכָא

Traduction

And if their dispute was stated only with regard to that case, when one-third emerged through the wall of the womb, one might have thought it is only in that case that Rabba says the animal is consecrated from that point forward, as that results in a stringency, i.e., the fetus is subject to firstborn status. But in this case, when after one-third emerged it was sold to a gentile, and where ruling that the animal is consecrated from that point forward results in a leniency, one might say that Rabba concedes to Rav Huna. Therefore, it was necessary for the dispute to be stated in both cases.

Rachi non traduit

ואי אתמר בהא בהא קאמר רבה. מכאן ולהבא דאי אמרת למפרע קולא הוא דלא קדיש:

תְּנַן הַמְבַכֶּרֶת הַמְקַשָּׁה לֵילֵד מְחַתֵּךְ אֵבֶר אֵבֶר וּמַשְׁלִיךְ לִכְלָבִים מַאי לָאו מְחַתֵּךְ וּמַנִּיחַ וְאִי אָמְרַתְּ לְמַפְרֵעַ הוּא קָדוֹשׁ יִקָּבֵר מִיבְּעֵי לֵיהּ

Traduction

The Gemara raises a difficulty with the opinion of Rav Huna. We learned in the mishna: If an animal that was giving birth to a firstborn male was encountering difficulty giving birth, and in order to alleviate the difficulty one wishes to terminate the birth, he may cut up the fetus limb by limb and cast it to the dogs. What, is it not teaching that one cuts each limb and leaves it outside the body, casting the limbs to the dogs only after he has already extracted a majority of its body? And if you say a firstborn is consecrated retroactively, then once the majority of the fetus emerges from the womb all of the limbs would be consecrated retroactively according to Rav Huna. Accordingly, the mishna should have said the limbs must be buried.

Rachi non traduit

מחתך ומניח. עד שיצא הרוב ואע''ג שיצא הרוב והרי החתיכות לפנינו משליכו לכלבים אי אמרת בשלמא מכאן ולהבא הוא קדוש ומקמי יציאת רוב לא קדיש מידי הנך דאיחתכו מקמי הכי לא חלה קדושה עלייהו אלא אי אמרת דלמפרע הוא קדוש הא כיון דרובא קמן איגלאי מלתא ביציאת הרוב דמעיקרא קדוש להו:

Tossefoth non traduit

מאי לאו מחתך ומניח ואי אמרת למפרע קדוש יקבר מבעי ליה. תימה דלמ''ד נמי מכאן ולהבא הוא קדוש אמאי משליך לכלבים כיון דכבר יצא רובו דהא ברוב מחותך נמי חשיב ליה לידה כדאמר בהמפלת (נדה דף כח.) דיצא מחותך מרובו אמו טמאה לידה ומתניתין נמי קתני ונפטרה מן הבכורה ובכל ענין קאמר בין שיצא אבר אבר בין שיצא רובו בבת אחת וי''ל דבשלמא אי מכאן ולהבא הוא קדוש כיון דאין קדושה חלה עליו עד יציאת רובו א''כ מה שנחתך קודם יציאת רוב אין קדושה חלה עליו כלל ויכול להשליכו לכלבים אף מאחר יציאת הרוב ומיהו מכי יצא רובו ואילך טעון קבורה למה שיצא וכן משמע לשון הקונטרס ואע''ג דקתני יצא רובו הרי זה יקבר ומשמע רובו בבת אחת כדמוכח בסוגיא ומשמע אבל אבר אבר לא היינו דוקא לענין המיעוט הראשון דאפי' אותו מיעוט טעון קבורה כשיצא רובו מאחר דאין מחותך אבל למ''ד למפרע קדוש שמתחלה הקדושה חלה עליו מתחלת הלידה א''כ במחותך נמי יקבר ואמאי דמחתך נמי לא קשיא ליה היכי מטיל בו מום דאיכא לאוקומי בנפל שאינו ראוי להקרבה א''נ מחתך קודם שיצא לאויר העולם:

לָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּמְחַתֵּךְ וּמַשְׁלִיךְ

Traduction

The Gemara responds: No, here we are dealing with one who cuts each limb and immediately casts it to the dogs, before any consecration takes effect.

Rachi non traduit

לא מחתך ומשליך. דכיון דליתנהו אמאי תיחול בשעת גמר יציאת הרוב ואיסורא ליכא דהא כי שדא קמא חולין הוה אבל ביצא שליש ומכרו לעובד כוכבים וחזר ויצא שליש אחר וכולן לפנינו איכא למימר אגלאי מלתא וחיילא למפרע ומבטלה מכירה:

אֲבָל מְחַתֵּךְ וּמַנִּיחַ מַאי יִקָּבֵר אַדִּתְנָא סֵיפָא יָצָא רוּבּוֹ יִקָּבֵר וְנִפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידֵיהּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּמְחַתֵּךְ וּמַשְׁלִיךְ אֵבֶר אֵבֶר אֲבָל מְחַתֵּךְ וּמַנִּיחַ יִקָּבֵר

Traduction

The Gemara asks: But according to this, if one cuts the limbs and leaves them, what is the halakha? Each one must be buried. If that is so, rather than teaching in the latter clause of the mishna: If a majority of the fetus had already emerged it is considered to have been born and duly consecrated, and so if one cut it up it must be buried, and any future offspring from that animal is exempted from firstborn status; let the tanna instead distinguish and teach a case in which the limbs are consecrated within the context of the first case itself, in the following manner: In what case is this statement, that the limbs may be cast to the dogs, said? It is with regard to one who cuts pieces of the fetus and immediately casts them to the dogs limb by limb, before a majority has emerged. But if one cuts and leaves the limbs until a majority has emerged, each one of them must be buried.

Rachi non traduit

אדתני יצא רובו. דמשמע בבת אחת:

הָכִי נָמֵי קָאָמַר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּמְחַתֵּךְ וּמַשְׁלִיךְ אֲבָל מְחַתֵּךְ וּמַנִּיחַ נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁיָּצָא רוּבּוֹ וְיִקָּבֵר

Traduction

The Gemara answers: That is indeed what the latter clause of the mishna is saying: In what case is this statement said? It is with regard to one who cuts and casts the limbs to the dogs before a majority emerges. But if one cuts and leaves the limbs until a majority emerges it is regarded as though a majority of it emerged at one time, and so it must be buried.

Rachi non traduit

נעשה כמי שיצא רובו. בבת אחת:

בָּעֵי רָבָא הָלְכוּ בְּאֵיבָרִין אַחַר הָרוֹב אוֹ לֹא הָלְכוּ בְּאֵיבָרִין אַחַר הָרוֹב הֵיכִי דָּמֵי

Traduction

§ Rava raises a dilemma: Does one follow the majority with regard to limbs or does one not follow the majority with regard to limbs? The Gemara asks: What are the circumstances of this dilemma; what exactly is Rava’s question?

Rachi non traduit

הלכו באברים. כדמפרש ואזיל שיצא רובו במיעוט אבר רוב העובר יצא ומיעוט א' מן האברים השלים ליציאת הרוב וקא מיבעיא ליה הלכו באברים אחר הרוב דנשדי מיעוט אבר שיצא בתר רובו שבפנים והוי כמאן דלא נפק האי מיעוט וליכא יציאת רוב עובר ואם רצה מחתך ומשליך לכלבים ומשום מטיל מום בקדשים ליכא דמותר להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם כגון יציאת ראשו או יציאת רובו דרך מרגלותיו:

או לא הלכו. ושדינן ליה בתר רוב עובר דלא שבקינן רוב עובר וניזיל בתר רוב אבר:

אִילֵּימָא כְּגוֹן שֶׁיָּצָא רוֹב בְּמִיעוּט אֵבֶר וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ הַאי מִיעוּט דְּבָרַאי בָּתַר רוֹב דְּאֵבֶר שָׁדֵינַן לֵיהּ אוֹ בָּתַר רוּבָּא דְּעוּבָּר שָׁדֵינַן לֵיהּ

Traduction

If we say it is referring to a case where the majority of the fetus emerged, but that majority includes the emergence of the minority part of one of its limbs, then Rava is raising the following dilemma: With regard to this minority part of a limb that is outside the womb, do we cast it, i.e., count it, together with the majority of that limb, which is still inside the womb, as if the entire limb was still inside the womb? If so, it would be regarded as though a majority of the fetus has not yet emerged. Or perhaps we cast it and count it together with the majority of the fetus that has already emerged, and so it is regarded as though a majority of the fetus has emerged and it is duly consecrated.

פְּשִׁיטָא דְּלָא שָׁבְקִינַן רוּבָּא דְּעוּבָּר וְאָזְלִינַן בָּתַר רוֹב אֵבֶר

Traduction

The Gemara rejects this possibility: In that case it is obvious that we do not disregard the majority of the fetus and go after the majority of the limb. Consequently, Rava would not have raised a dilemma about this.

אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁיָּצָא חֶצְיוֹ בְּרוֹב אֵבֶר וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ הָהוּא מִיעוּט דִּבְגַוַּאי מַהוּ לְמִישְׁדְּיֵיהּ בָּתַר רוֹב אֵבֶר

Traduction

Rather, the dilemma is referring to a case where half of the fetus emerged, but that half includes the majority of a certain limb, and Rava raises the following dilemma: With regard to this minority part of a limb that is inside the womb, what is the halakha as to whether one casts it and counts it together with the majority of that limb and considers it as if that entire limb has emerged? If it is counted, it would be regarded as though a majority of the fetus has emerged, and it is duly consecrated.

Rachi non traduit

אלא שיצא חציו. של עובר ורוב אבר משלים אותו החצי ואי שדינא למיעוטא דגוואי בתר רובא נפק ליה רובא דולד:

תָּא שָׁמַע יָצָא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר מַאי רוּבּוֹ אִילֵּימָא רוּבּוֹ מַמָּשׁ עַד הַשְׁתָּא לָא אַשְׁמְעִינַן דְּרוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a resolution from a statement of the mishna: If a majority of the fetus had already emerged, it is considered to have been born and duly consecrated, and so if one cut it up it must be buried. The Gemara clarifies: What is meant by a majority of the fetus? If we say it means literally the majority of the fetus, then the following difficulty arises: Until now had we not learned the principle that the majority of an item is considered like all of it? This is a well-established principle and it is not necessary to teach it again in this context.

Rachi non traduit

אי נימא רובו ממש. ובבת אחת קא מיירי על כרחך דאע''ג דשנינן לעיל מחתך ומניח נעשה כו' שינויא בעלמא שני אגב דוחקיה ומתניתין במשמעותיה קיימא:

אֶלָּא לָאו כְּגוֹן שֶׁיָּצָא חֶצְיוֹ בְּרוֹב אֵבֶר

Traduction

Rather, is the mishna not referring to a case where half of the fetus emerged, but that half includes the majority of a limb? If so, the mishna directly resolves Rava’s dilemma and teaches that the minority part of the limb inside the womb is regarded as though it had emerged.

Rachi non traduit

אלא לאו כגון שיצא חציו ברוב אבר. וקרי ליה רובו דשדינן מיעוט אבר דגוואי בתר רוב אבר והוה ליה רוב עובר:

לָא כְּגוֹן שֶׁיָּצָא רוּבּוֹ בְּמִיעוּט אֵבֶר וְקָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא שָׁבְקִינַן רוּבּוֹ דְּעוּבָּר דִּבְהֵמָה וְאָזְלִינַן בָּתַר אֵבֶר

Traduction

The Gemara responds: No, the mishna could be referring to a case where the majority of the fetus emerged, but that majority includes the emergence of the minority of a limb, and it teaches us that we do not disregard the majority of the fetus and go after the majority of the limb.

Rachi non traduit

לא. לעולם לא הלכו ולא שדינן מיעוט אבר בתר רובא ומתניתין ביצא רובו ממש ודקשיא לך למאי איצטריך כגון שהיה מיעוט אחד מן האברים משלים לרוב העובר ואיצטריך לאשמעינן דהוי רובא ולא אמרינן שדי מיעוט אבר שבחוץ אחר רוב שבפנים וליכא לידה אלא שדייה בתר רוב העובר הואיל ובהדיה נפיק:

בָּעֵי רָבָא כְּרָכוֹ בְּסִיב מַהוּ בְּטַלִּיתוֹ מַהוּ

Traduction

§ A firstborn animal is consecrated by virtue of the fact that its birth is the first in which the womb of the mother opens, as indicated by the verse: ''Consecrate to Me every firstborn, that which opens the womb'' (Exodus 13:2). Concerning this condition, Rava raises a dilemma: If one wrapped the fetus in the bast of a palm tree while it was still in the womb, and it therefore did not come in contact with the opening of the womb directly when it emerged, what is the halakha with regard to whether it is consecrated? Likewise, if one wrapped it in his robe when it emerged, what is the halakha?

Rachi non traduit

כרכו בסיב. שגדל ונכרך סביב הדקל כעין מרייל''א של גפנים:

מהו. שתהא חציצה ואמרינן כיון דלא נגע ברחם לא קדיש דהא רחם הוא דמקדש דבדידיה תלא רחמנא ולקמן בעי אימת כרכו. ואת''ל סיב הוי חציצה דמין שלא במינו הוא:

בְּשִׁלְיָתוֹ מַהוּ בְּשִׁלְיָתוֹ אוֹרְחֵיהּ הוּא אֶלָּא בְּשִׁלְיָא אַחֶרֶת מַהוּ

Traduction

Rava adds: If it emerged wrapped in its afterbirth, what is the halakha? The Gemara interjects: How could one suggest that being wrapped in its afterbirth would pose a problem? That is its natural manner of birth, and the afterbirth is consequently not considered an interposition. Accordingly, it is considered as though it was in direct contact with the opening of the womb. Rather, Rava’s dilemma must be as follows: If it emerged wrapped in the afterbirth of a different animal, what is the halakha?

Rachi non traduit

שליא. מי הוי חציצה או לא:

כְּרָכַתּוּ וַאֲחָזַתּוּ וְהוֹצִיאַתּוּ מַהוּ הֵיכִי דָמֵי אִי דִּנְפַק דֶּרֶךְ רֵישֵׁיהּ פְּטַרְתֵּיהּ אֶלָּא דִּנְפַק דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתָיו

Traduction

Another dilemma: If one wrapped it in one’s hands and held it and brought it out in that fashion, such that the fetus did not come in direct contact with the opening of the womb, what is the halakha? With regard to all these dilemmas the Gemara asks: What are the circumstances? If the fetus had already partially emerged headfirst and then one wrapped up the body, which was still inside the womb, the halakha in such a case is clear: Since its head emerged, it is already considered to have been born and to have opened up the womb, and it is duly consecrated. Rather, the dilemma is in a case where it partially emerged hind legs first, and the majority of the body, which was still in the womb, was wrapped before it emerged.

Rachi non traduit

כרכה. אשה בידיה והוציאתו והפסיקו ידיה בינו לבין הרחם מי אמרינן כיון דאורחיה הוא לילד את בהמתה לאו חציצה היא:

היכי דמי. כל הנך בעיי:

אי דנפק דרך ראשו. ואחר שהוציאו אותו עשו בו אחד מן הדברים הללו:

פטרתיה. רישיה לרחם וקדוש מיד דהא יצא ראשו הרי זה כילוד:

דרך מרגלותיו. וקודם יציאת רובו כרכוהו:

Tossefoth non traduit

כרכתו אחזתו. פי' בקונטרס האשה כרכתו לעובר ואחזתו בידים והפסיקו ידיה בינו לבין הרחם וקשה לרבינו תם דבשום מקום לא איירי באשה מילדת עם הבהמה אלא רועה כדתנן בהמה שמת עוברה בתוך מעיה והושיט הרועה את ידו ורישא דהך מילתא נמי איירי ברועה כרכו בסיב לשון זכר הכי נמי הוה ליה למנקט כרכו ואחזו והוציאו ועוד דמאי פריך אי דנפק דרך רישיה פטרתיה וכי אין יכול להיות שאחזתו בידים בראשו ומפסיק בידיה בין ראשו לרחם וזה דוחק לומר דאין לרחם לפתוח קודם שיצא הראש ואין יכול להכניס ידו ועוד דמתניתין דהושיט רועה את ידו בלא הוציא כלל איירי דאם לא כן נטמא במה שיצא ואע''ג דיש לחלק בין מבכרת לאין מבכרת אי נמי התם כשילדה אחר' קודם לזה שנפתח רחמה כל זה דוחק ונראה לר''ת כמו גרסת ר''ח כרכתו אחותו והוציאתו שילדה נקבה עמו כדאמר נמי בפ' כל הבשר (לקמן חולין דף קיד.) אין לי אלא אחותו הקטנה הגדולה מנין ופריך אי דנפק דרך רישיה וכן הנקבה הא פטרתיה ראש הנקבה שיצא ראשה תחלה שראש הזכר כרוך בין ברכיה ומשני דנפק מרגלותיו והוא כרוך בין ברכיה וה''ה דהוה מצי למימר כרכו אחיו לענין איזה מהן בכור אלא נקט אחותו משום דליכא בכורה כלל:

בְּלָעַתְהוּ חוּלְדָּה וְהוֹצִיאַתּוּ מַהוּ הוֹצִיאַתּוּ הָא אַפֵּיקְתֵּיהּ אֶלָּא בְּלָעַתּוּ וְהוֹצִיאַתּוּ וְהִכְנִיסַתּוּ וֶהֱקִיאַתּוּ וְיָצָא מֵאֵלָיו מַהוּ

Traduction

Rava raises additional dilemmas: If a weasel entered the womb and swallowed the fetus there, and then exited the womb, bringing the fetus out in its stomach, what is the halakha? The Gemara interjects: Is there any doubt about a case where the weasel brought the fetus out in its stomach? In such a case it is the weasel that brought it out, and it is certainly not regarded as though the fetus opened the womb. Rather, the dilemma concerns a case where the weasel swallowed the fetus and brought it out, and then brought it back into the womb and vomited it out while inside the womb, and the fetus subsequently emerged of its own accord. What is the halakha in this case?

Rachi non traduit

בלעתהו חולדה. בתוך הרחם והוציאתהו:

הא אפיקתיה. כשהיה בלוע ולא נגע ברחם והיינו כרכתו:

אלא בלעתו והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו. מי קדוש בהאי יציאה אחרונה או לא:

הִדְבִּיק שְׁנֵי רְחָמִים וְיָצָא מִזֶּה וְנִכְנַס לָזֶה מַהוּ דִּידֵיהּ פָּטַר דְּלָאו דִּידֵיהּ לָא פָּטַר אוֹ דִלְמָא דְּלָאו דִּידֵיהּ נָמֵי פָּטַר תֵּיקוּ

Traduction

Another dilemma: If one pressed together the openings of two wombs of two animals giving birth to firstborns, and a fetus exited from the womb of this animal and entered the womb of that animal, and then emerged from the womb of the second animal, after which the second animal gave birth to its fetus, what is the halakha with regard to whether the fetus of the second animal is consecrated as a firstborn? Is the womb considered to have opened only when its own fetus emerges from inside, but a fetus that is not its own is not halakhically considered to have opened the womb? Or perhaps even a fetus that is not its own is also considered to have opened the womb? The Gemara does not provide a resolution for these dilemmas and concludes: The dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

ונכנס לזה מהו. נפטרה בהמה האחרת מן הבכורה או לא:

בָּעֵי רַב אַחָא נִפְתְּחוּ כּוֹתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם מַהוּ אֲוִיר רֶחֶם מַקְדִּישׁ וְהָאִיכָּא אוֹ דִלְמָא נְגִיעַת רֶחֶם מְקַדְּשָׁה וְהָא לֵיכָּא

Traduction

Rav Aḥa raises a dilemma: If the walls of the opening of the womb opened and widened to such an extent that when the fetus emerged it did not touch them, what is the halakha? Does the airspace of the opening of the womb consecrate the fetus as it is born, and this situation exists here in this case; or perhaps it is the contact with the opening of the womb that consecrates it, and this situation does not exist here in this case?

Rachi non traduit

נפתחו. גרסינן. נפתחו נתרחבו שכשיצא לא נגע:

בָּעֵי מָר בַּר רַב אָשֵׁי נֶעְקְרוּ כּוֹתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם מַהוּ נֶעְקְרוּ לֵיתַנְהוּ אֶלָּא נֶעְקְרוּ וְתָלוּ לֵיהּ בְּצַוְּארֵיהּ מַאי בִּמְקוֹמָן מְקַדְּשִׁי שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן לֹא מְקַדְּשִׁי אוֹ דִלְמָא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן נָמֵי מְקַדְּשִׁי

Traduction

Mar bar Rav Ashi raises a dilemma: If the walls of the opening of the womb were removed, what is the halakha? The Gemara interjects: The halakha in this case is clear, since if they were removed they are not there to consecrate the fetus. Rather, the dilemma is in a case where they were removed from their original place, recessed inside the womb, and as the fetus emerged, the walls lay on its neck. In such a case, what is the halakha? Do the walls of the opening of the womb consecrate a fetus only when they are in their natural place, but when they are not in their natural place they cannot consecrate a fetus? Or perhaps when they are not in their natural place they also consecrate the fetus.

Rachi non traduit

נעקרו. קס''ד קודם לכן נעקרו ונפלו:

הא ליתנהו. ומאן נקדיש לא אויר ולא נגיעה דהא אין כאן רחם:

נעקרו. (קס''ד קודם לכן נעקרו) ונכנסו לפנים ונתלו לו בצוארו:

בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא נִגְמְמוּ כּוֹתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם מַהוּ אֲמַר לֵיהּ קָא נָגְעַתְּ בְּבַעְיָא דְּאִיבַּעְיָא לַן דְּבָעֵי רַבִּי זֵירָא וְאָמְרִי לַהּ בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אַסִּי עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ וְיָצָא דֶּרֶךְ פָּרוּץ פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד וְיָצָא דֶּרֶךְ עוֹמֵד מַאי

Traduction

Rabbi Yirmeya raises a dilemma before Rabbi Zeira: If the walls of the opening of the womb were thinned [nigmemu] by removing the inner layer, what is the halakha? If the fetus then emerges through them is it consecrated? Rabbi Zeira said to him: You have touched upon a dilemma that was already raised before us, and that discussion provides the answer to your dilemma. As Rabbi Zeira raised a dilemma, and some say Rabbi Zeira raised that dilemma before Rabbi Asi: If a section of the opening of the womb was cut away, but the standing section, i.e., the part remaining, is greater in size than the breached, removed, section, and the offspring emerged through the breached section; or if the breached section is greater in size than the standing section and the offspring emerged through the standing section, what is the halakha?

Rachi non traduit

נגממו. ניטל מעובי הכתלים מבפנים סביב סביב:

קנגעת בבעיא דאיבעיא לן. כבר ומשם אתה למד את תשובתך:

ויצא דרך פרוץ. מהו מי אמרינן כיון דעומד מרובה עליו הוה ליה כאילו כולו עומד. ל''א נגממו מבפנים ושפה חיצונה משמרת וקא מיבעיא ליה תורא ברא מקדש או לא:

עַד כָּאן לָא אִיבַּעְיָא לֵיהּ אֶלָּא פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד דְּאִיכָּא עוֹמֵד בְּעוֹלָם אֲבָל נִגְמְמוּ לָא קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ

Traduction

Rabbi Zeira explains how this dilemma can resolve Rabbi Yirmeya’s dilemma: That dilemma was raised only with regard to a case where the breached section is greater than the standing section, as there is at least some part of the womb still standing and therefore one can consider the possibility that it could consecrate the fetus. But a dilemma was not raised with regard to case where the walls were thinned, because in that case it is obvious that the fetus is not consecrated, as there is nothing left to consecrate it.